ארסן

ארסן הוא יסוד המצוי באופן טבעי בסביבה. מהן מקורות החשיפה לארסן? מהן ההשפעות הבריאותיות שלו? מהי הבדיקה הטובה ביותר לרמות חשיפה לארסן? לאילו סוגי סרטן הוא עלול לגרום? ואיך ניתן להפחית את החשיפה אליו?

מה זה ארסן?

ארסן הוא יסוד המופיע באופן טבעי בקרום כדור-הארץ. בסביבה, ארסן משולב עם חמצן, כלור וגופרית ליצירת תרכובות ארסן אנאורגני.

תרכובות ארסן אנאורגני משמשות בעיקר לשימור עץ. תרכובות ארסן אורגני משמשות כחומרי הדברה, בעיקר בשדות כותנה ובפרדסים.

מה קורה לארסן כאשר הוא חודר לסביבה?

• ארסן קיים באופן טבעי באדמה ובמינרלים. הוא עלול לחדור לאוויר ולמים, בין היתר ע"י אבק הנישא ברוח וע"י מי-נגר.
• לא ניתן להשמיד ארסן בסביבה. ארסן יכול רק לשנות את צורתו.
• גשם ושלג מסירים חלקיקי אבק ארסן מהאוויר.
• רבות מתרכובות הארסן הנפוצות יכולות להתמוסס במים. מרבית הארסן שבמים יעבור בסופו של דבר לאדמה או למשקעים.
• דגים ופירות-ים עלולים לצבור ארסן; מרבית הארסן המצטבר הוא ארסן אורגני שקרוי arsenobetaine  (ארסנובטאין). צורה זו הרבה פחות מזיקה.

 

ארסן. עלולים להיחשף אליו דרך נסורת.
צילום: Michelle Meiklejohn/FreeDigitalPhotos.net

אנו יכולים להיות חשופים לארסן על-ידי:

• בליעת כמויות קטנות של ארסן המצויות במזון ובמים, או נשימת אוויר המכיל ארסן.
• נשימת נסורת או עשן שריפה מעץ שטופל באמצעות ארסן.
• מגורים באיזורים עם רמות גבוהות באופן חריג של ארסן בסלעים.
• עבודה במקצוע המשלב ייצור או שימוש בארסן. למשל: התכת נחושת או עופרת, טיפול בעץ או שימוש בחומרי הדברה.

השפעות בריאותיות של ארסן

נשימת רמות גבוהות של ארסן אנאורגני עלולה לגרום לכאב גרון או לגירוי הריאות.

בליעת רמות גבוהות מאוד של ארסן עלולה להסתיים במוות. חשיפה לרמות נמוכות יותר עלולה לגרום לבחילות ולהקאות, לקצב לב חריג, לפגיעה בכלי הדם, לתחושה של דקירות סיכות בידיים וברגליים וכן להפחית את ייצור כדוריות הדם האדומות והלבנות.

נשימה או בליעה של רמות נמוכות של ארסן אנאורגני במשך זמן ארוך עלולה לגרום להתכהות העור וכן להופעת יבלות קטנות על כפות הידיים, כפות הרגליים ופלג הגוף העליון.

מגע עורי עם ארסן עלול לגרום לאדמומיות ולנפיחות.

דבר כמעט אינו ידוע אודות ההשפעות הבריאותיות של תרכובות ארסן אורגני בבני-אדם. מחקרים בבעלי-חיים מראים כי כמה תרכובות פשוטות של ארסן אורגני רעילות פחות מאשר צורות אנאורגניות. בליעת תרכובות מתיל ודימתיל עלולה לגרום לשלשולים ולנזק לכליות.

ארסן מסרטן

מספר מחקרים הראו כי בליעת ארסן אנאורגני עלולה להגדיל את הסיכון לסרטן העור וכן לסרטן בכבד, בשלפוחית השתן ובריאות. שאיפה של ארסן אנאורגני עלולה לגרום לסיכון מוגבר לסרטן הריאות. מחלקת הבריאות ושירותי האנוש והסוכנות להגנת הסביבה מטעם ממשלת ארה"ב וכן הסוכנות הבינלאומית לחקר הסרטן קבעו כי ארסן אנאורגני הוא קרצינוגן (=גורם מסרטן בבני-אדם).

ארסן וילדים

ישנן עדויות לכך שחשיפה ארוכת טווח לארסן אצל ילדים עלולה להסתכם בציוני אייקיו נמוכים יותר. ישנן גם כמה ראיות לכך שחשיפה לארסן ברחם ובגיל הילדות המוקדמת עלולה להגביר תמותה בקרב אנשים בוגרים צעירים.

ישנן ראיות לכך ששאיפת או בליעת ארסן עלולה לפגוע בנשים בהיריון או בעוברים שלהן, למרות שהמחקרים בתחום אינם מוחלטים. מחקרים בבע"ח מראים כי מינונים גבוהים של ארסן הגורמים למחלות בקרב נקבות בהיריון, עלולים לגרום למשקל לידה נמוך, למומים בעובר ואף למוות של העובר.

ארסן יכול לחדור את השליה וכבר נמצא ברקמות עובריות. ארסן מצוי ברמות נמוכות בחלב אם.

איך ניתן להפחית את החשיפה לארסן?

• מי שעושה עבודות בבית (כגון עבודות נגרות וניסור) עם עץ שטופל בארסן – יש ללבוש מסכות אבק, כפפות ובגדים מגנים על מנת להפחית את החשיפה לנסורת.
• מי שגר באיזור עם רמות גבוהות של ארסן במים או באדמה – יש להגביל את המגע עם האדמה וכן למצוא מקורות מים נקיים יותר.
• מי שעובד בעבודה שעלולה לחשוף אותו לארסן – יש להיות מודע לכך שהוא עלול לשאת ארסן לתוך ביתו על בגדיו, עורו, שיערו או כליו. לכן, יש להתקלח ולהחליף בגדים לפני החזרה לבית.

בדיקת רמות ארסן בגוף

ניתן לבדוק רמות ארסן בדם, בשתן, בשיער ובציפורניים. בדיקת השתן היא הבדיקה המהימנה ביותר לבדיקת חשיפה לארסן בימים האחרונים. בדיקות שיער וציפורניים יכולות למדוד חשיפה לרמות גבוהות של ארסן במשך 6-12 חודשים.