פרכלורט

פרכלורט הוא חומר כימי המצוי באופן טבעי באטמוספירה אך גם נוצר על-ידי בני-האדם. במינונים גבוהים, חומר זה עלול להשפיע על תפקודי בלוטת התריס. פרכלורט נמצא בכמה מערכות מי שתייה ציבוריות וכן במזונות.
בשנת 2009, הסוכנות להגנת הסביבה בארה"ב (EPA) פרסמה הודעה זמנית המייעצת שהרמה המירבית של פרכלורט במי השתייה תהיה 15 חלקים למיליארד (כלומר- 15 חלקי פרכלורט לכל מיליארד חלקי מים = ppb). רמה זו לוקחת בחשבון חשיפה יומית לפרכלורט וכן היא מתחשבת בתת-אוכלוסיות רגישות כגון נשים בהיריון.

פרכלורט מצוי גם במים.
תמונה: khunaspix/freedigitalpuotos.net

היכן מצוי פרכלורט?
כאמור, בחלק ממערכות מי השתייה הציבוריות ובמזון. בנוסף, הוא מצוי באופן טבעי באטמוספירה וכן במדינות צחיחות בדרום מערב ארה"ב ובעפרות אשלג בארה"ב ובקנדה. פרכלורט מיוצר ומשמש ככימיקל תעשייתי וניתן למצוא אותו גם בחומרי נפץ, בזיקוקין ובדלק לטילים.
סכנות בריאותיות מפרכלורט
חשיפה למינונים גבוהים עלולה לשבש את תפקודי בלוטת התריס. אצל אנשים בוגרים, בלוטת התריס מהווה תפקיד חשוב בחילוף חומרים, ביצירת ובאחסון הורמונים המסייעים לויסות קצב הלב, לחץ הדם וטמפרטורת הגוף וכן לויסות הקצב בו המזון מומר לאנרגיה. אצל עוברים ותינוקות, הורמוני בלוטת התריס קריטיים עבור התפתחות וצמיחה תקינות של מערכת העצבים המרכזית. פרכלורט עלול להפריע ליכולת הגוף לספוג יוד לתוך בלוטת התריס, כאשר יוד הוא גורם קריטי בייצור הורמוני בלוטת התריס.
מינהל המזון והתרופות האמריקאי (ה-FDA) אינו ממליץ לשנות את התזונה הכללית המומלצת עקב פרכלורט. ההמלצות הכלליות נותרות כפי שהן, לרבות אכילה של מגוון מזונות מכל קבוצות המזון בכל יום.
בסקר דגימות של מים בבקבוקים שנערך ע"י ה-FDA בשנת 2005 נמצא כי רובם המכריע של הדגימות לא הכילו כלל פרכלורט, ואילו מיעוט זניח הכיל רמות מסוימות, אך קטנות מאוד של החומר. לדעת ה-FDA לא סביר כי שתייה של מים מבקבוקים תחשוף את הצרכנים לרמות לא בטוחות של החומר ולכן ה-FDA אינו ממליץ על שינוי צריכת מי שתייה בבקבוקים.
ומה בנוגע ליוד?
מי שצורך תזונה מאוזנת אינו זקוק לתוספים של יוד על מנת להגן מפני ההשפעות הבריאותיות האפשריות של פרכלורט בכמויות בהן הוא מצוי במים ובמזון.
למעשה, המקורות ליוד במזון הם גדולים וכוללים מוצרי חלב, דגנים ופירות ים. למרות שמזונות רבים המכילים יוד מכילים גם פרכלורט, כמות הפרכלורט הנצרכת ע"י אכילת מזונות אלו כחלק מתזונה מאוזנת לא צפויה לעבור את המינון המירבי. בנוסף, גם מלח שולחן המכיל יוד הוא מקור ליוד, אבל, כידוע, מלח יש לצרוך במשורה.
יוד דרוש עבור התפתחות נורמלית של המוח אצל תינוקות, ולכן חשוב במיוחד לנשים בהיריון ולנשים מיניקות לקבל כמות מספקת של יוד.

מהן השפעות פרכלורט על הגוף? מהי רמת הפרכלורט הנסבלת שנקבעה ע"י האקדמיה הלאומית למדעים בארה"ב? ומהם הממצאים שנבדקו בסקרי צריכה? הכל – בחלק השני של המאמר (ביום א').