ציאניד

ציאניד הוא כימיקל הפועל במהירות ובעל פוטנציאל קטלני הקיים במספר צורות שונות. החשיפה אליו נעשית הן דרך מנגנוני נשימה, בליעה ושתייה. אז באילו מזונות הוא מצוי ברמות מסוכנות, מהם התסמינים של חשיפה אליו בטווח הקצר ובטווח הארוך ואיך ניתן לטפל בהרעלת ציאניד?

שקדים

ציאניד יכול להיות גז חסר צבע, למשל: מימן ציאנידי (HCN) או ציאנוגן כלוריד (CNCI), או צורה גבישית כגון נתרן ציאניד (NaCN) או אשלגן ציאניד (KCN).

לעתים ציאניד מתואר כבעל ריח של "שקדים מרים", אך לא תמיד הוא מפיץ ריח. כמו כן, לא כולם עשויים לזהות ריח זה.

ציאניד ידוע גם בכינויים AC (עבור מימן ציאנידי) ו-CK (עבור ציאנוגן כלוריד).

היכן ציאניד מצוי?

• במזון: ציאניד משתחרר מחומרים טבעיים במזונות מסוימים ובחלק מהצמחים כגון קסאווה, שעועית לימה (בובס) ושקדים. גלעינים וזרעים של פירות נפוצים כגון משמשים, תפוחים ואפרסקים עלולים להכיל רמות ניכרות של כימיקלים שהופכים בגוף לציאניד (בתהליך חילוף החומרים בגוף). החלקים האכילים של צמחים אלו כוללים רמות נמוכות בהרבה של כימיקלים אלו.
• בעשן סיגריות ובתוצרי בעירה: ציאניד מצוי בעשן סיגריות ובתוצרי שריפה של חומרים סינטטיים כגון פלסטיק. תוצרי בעירה הם חומרים הנפלטים כאשר דברים נשרפים.
• בייצור – ציאניד משמש להכנת נייר, טקסטיל ופלסטיק. הוא מצוי גם בכימיקלים המשמשים לפיתוח תמונות. מלחי ציאניד משמשים במטלורגיה עבור ניקוי מתכות והפרדת זהב מהעפרה שלו.
• אם הם נבלעים בטעות, כימיקלים המצויים במוצרים מבוססי אצטוניטריל המשמשים להסרת ציפורניים מלאכותיות, עלולים לייצר ציאניד כאשר הם עוברים חילוף חומרים בגוף.
• מימן ציאנידי, תחת השם ציקלון B, שימש כגורם הרג ע"י הגרמנים במלחה"ע השנייה.
• דיווחים מצביעים על כך שבמהלך מלחמת איראן- עיראק בשנות השמונים, כנראה שגז מימן ציאנידי שימש, יחד עם כימיקלים אחרים, כנגד תושבי עייירה בעיראק.

איך אפשר להיחשף לציאניד?

• אנו חשופים לציאניד ע"י נשימת אוויר, שתיית מים, אכילת מזון או נגיעה באדמה המכילים ציאניד.
• ציאניד נכנס למים, לאדמה או לאוויר כתוצאה הן מתהליכים טבעיים והן מפעולות תעשייתיות. כאשר הוא מצוי באוויר, לרוב זה בצורה של הגז מימן ציאנידי.
• כנראה שעישון סיגריות הוא אחד המקורות הגדולים ביותר לחשיפה לציאניד אצל אנשים שאינם עובדים בתעשיות הקשורות לציאניד.

איך ציאניד פועל?

• מידת ההרעלה הנגרמת ע"י ציאניד, תלויה בכמות הציאניד אליה אדם נחשף, צורת החשיפה (נשימה/בליעה וכו') ומשך זמן החשיפה.
• נשימת גז ציאניד היא המזיקה ביותר, אך בליעת ציאניד עלולה להיות רעילה גם כן.
• גז ציאניד מסוכן ביותר במקומות סגורים בהם הגז לכוד.
• גז ציאניד מתאדה ונעלם במהירות במקומות פתוחים, מה שהופך אותו למזיק פחות.
• גז ציאניד צפוף פחות מאוויר ולכן הוא יעלה.
• ציאניד מונע מתאי הגוף שימוש בחמצן. כאשר זה קורה, התאים מתים.
• ציאניד מזיק יותר ללב ולמוח מאשר לאיברים אחרים, היות והם משתמשים בחמצן רב.

סימנים ותסמינים מידיים של חשיפה לציאניד

• אנשים שנחשפו לכמויות קטנות של ציאניד על-ידי נשימתו, ספיגתו דרך העור, או ע"י אכילת מזונות המכילים אותו, ייתכן ויחוו את התסמינים הבאים:

–         סחרחורות

–         כאבי ראש

–         בחילות והקאות

–         נשימה מהירה

–         קצב לב מהיר

–         חוסר מנוחה

–         חולשה

• חשיפה לכמויות גדולות של ציאניד בצורה כלשהי עלולה לתסמינים הנוספים הבאים:

–         פרכוסים

–         אובדן הכרה

–         לחץ דם נמוך

–         פגיעה בריאות

–         כשל נשימתי המוביל למוות

–         קצב לב איטי

• כמובן שהימצאות התסמינים העיל לא מעידה בהכרח על חשיפה לציאניד.

השפעות בריאותיות לטווח הארוך של חשיפה לציאניד

אלו ששרדו הרעלת ציאניד חמורה, עלולים לפתח נזקים עצביים, מוחיים וכן נזקים ללב.

טיפול בהרעלת ציאניד

הרעלת ציאניד מטופלת בעזרת תרופות נגד ספציפיות ובעזרת טיפול רפואי תומך במסגרת בית-חולים. תרופות הנגד יעילות ביותר כאשר הן ניתנות קרוב ככל האפשר לאחר החשיפה. הדבר החשוב ביותר לאחר חשיפה הוא לקבל טיפול רפואי מהר בהקדם האפשרי.